תיעודמבוא
אני רוצה לספר לך סיפור.
לא, לא הסיפור של איך, בשנת 1991, לינוס טורוואלדס כתב את הגרסה הראשונה של ליבת לינוקס. אתה יכול לקרוא את הסיפור הזה בהמון ספרי לינוקס. אני גם לא הולך לספר לכם את הסיפור של איך, כמה שנים קודם לכן, ריצ'רד סטולמן התחיל את פרויקט GNU ליצירת מערכת הפעלה חינמית דמוית Unix. זה גם סיפור חשוב, אבל לרוב ספרי לינוקס אחרים יש את זה, גם כן.
לא, אני רוצה לספר לך את הסיפור של איך אתה יכול להחזיר את השליטה על המחשב שלך.
כשהתחלתי לעבוד עם מחשבים כסטודנט בקולג' בסוף שנות ה-1970, חלה מהפכה. המצאת המיקרו-מעבד אפשרה לאנשים רגילים כמוך וכמוני להיות הבעלים של מחשב. קשה לאנשים רבים כיום לדמיין איך היה העולם כשרק עסקים גדולים וממשלה גדולה ניהלו את כל המחשבים. בוא נגיד, לא הצלחת לעשות הרבה.
היום העולם שונה מאוד. מחשבים נמצאים בכל מקום, משעוני יד זעירים ועד מרכזי נתונים ענקיים וכל מה שביניהם. בנוסף למחשבים הנמצאים בכל מקום, יש לנו גם רשת בכל מקום המחברת אותם יחד. זה יצר עידן חדש ומופלא של העצמה אישית וחופש יצירתי, אבל במהלך העשורים האחרונים משהו אחר קרה. כמה תאגידי ענק מטילים את השליטה שלהם על רוב המחשבים בעולם ומחליטים מה אתה יכול ומה אתה לא יכול לעשות איתם. למרבה המזל, אנשים מכל העולם עושים משהו בנידון. הם נלחמים כדי לשמור על השליטה במחשבים שלהם על ידי כתיבת תוכנה משלהם. הם בונים לינוקס.
אנשים רבים מדברים על "חופש" ביחס ללינוקס, אבל אני לא חושב שרוב האנשים יודעים מה החופש הזה באמת אומר. חופש הוא הכוח להחליט מה המחשב שלך עושה, והדרך היחידה לקבל את החופש הזה היא לדעת מה המחשב שלך עושה. חופש הוא מחשב נטול סודות, כזה שבו אפשר לדעת הכל אם אכפת לך מספיק כדי לגלות.